כאשר אדם מגיע למיון עם כאב בחזה או תסמינים שמעלים חשד לאירוע לבבי, המטרה הראשונה היא לאתר במהירות אם יש התקף לב או מצב מסוכן אחר. הבירור חייב להיות מדויק, משום שטיפול מוקדם יכול להציל שריר לב, להפחית סיבוכים ולהציל חיים. מצד שני, לא כל כאב בחזה הוא התקף לב, ולכן אין צורך שכל מטופל יעבור את אותן בדיקות פולשניות. השאלה איך שוללים התקף לב נענית באמצעות שילוב בין בדיקות מהירות, מעקב, פרשנות קלינית ולעיתים הדמיה מתקדמת.
הבדיקות העיקריות כוללות אק״ג ובדיקות דם לטרופונין, אך במקרים מסוימים מצטרפות בדיקות נוספות כמו אקו לב, צילום חזה, סי טי של עורקי הלב, בדיקת מאמץ או צנתור. Mayo Clinic מתאר כי אבחון התקף לב כולל בדיקות לבדיקת פעילות הלב ובריאותו, ובהן אק״ג ובדיקות דם, ולעיתים בדיקות נוספות לפי הצורך.
איך שוללים התקף לב באמצעות אק״ג וטרופונין
הבסיס הראשוני הוא אק״ג ובדיקת טרופונין. אק״ג בודק את הפעילות החשמלית של הלב ויכול לזהות דפוסים שמצביעים על חסימה משמעותית בעורק כלילי. טרופונין בודק האם יש פגיעה בשריר הלב. כאשר שתי הבדיקות מתפרשות יחד עם הסיפור הקליני, ניתן להעריך את הסיכון בצורה טובה יותר.
איך שוללים התקף לב תלוי לא רק בשאלה אם בדיקה אחת תקינה, אלא גם בתזמון שלה. אם אדם הגיע זמן קצר מאוד אחרי תחילת הכאב, ייתכן שטרופונין עדיין לא עלה. לכן בחלק מהמקרים חוזרים על הבדיקה לאחר פרק זמן. UpToDate מסכם כי אבחון תסמונת כלילית חריפה או אוטם תלוי במאפייני הכאב, תסמינים נלווים, ממצאי אק״ג ורמות סמנים בדם כמו טרופונין.
אק״ג: בדיקה מהירה אך לא מושלמת
אק״ג היא בדיקה מהירה, לא פולשנית וזמינה. מחברים אלקטרודות לחזה ולגפיים, ומקבלים רישום של הפעילות החשמלית של הלב. אם יש עליות מקטע מסוימות או שינויים אופייניים, ייתכן שמדובר באוטם שמחייב טיפול מיידי. במקרים כאלה, הצוות הרפואי יכול להפעיל מערך צנתור דחוף.
אבל אק״ג תקין אינו שולל תמיד התקף לב. יש התקפי לב ללא שינוי ברור בבדיקה הראשונית, ויש מצבים שבהם הבדיקה משתנה רק בהמשך. לכן אם הסיפור הקליני מחשיד, ייתכן שהמטופל יעבור אק״ג חוזר או יישאר להשגחה. רופא אינו מסתכל רק על הגרף, אלא על האדם כולו.
טרופונין: מה המשמעות של בדיקת דם
טרופונין גבוה יכול להצביע על פגיעה בשריר הלב, אך הרופא צריך להבין את הסיבה. התקף לב הוא אחת הסיבות המרכזיות, אך לא היחידה. גם דלקת בשריר הלב, אי ספיקת לב, הפרעות קצב, מחלת כליות ומצבים נוספים יכולים להשפיע על הערך. לכן חשוב לראות את רמת הטרופונין בהקשר, ולעיתים גם את השינוי בין בדיקות חוזרות.
NICE ממליץ על בדיקות טרופונין ברגישות גבוהה ככלי לשלילה מוקדמת של אוטם מסוג NSTEMI אצל אנשים שמגיעים למיון עם כאב בחזה וחשד לתסמונת כלילית חריפה. המשמעות היא שבדיקות מתקדמות יכולות לסייע בהחלטה מהירה יותר, אבל הן עדיין חלק מפרוטוקול רפואי ולא בדיקה עצמאית שמפרשים לבד.
אקו לב
אקו לב משתמש באולטרסאונד כדי להעריך את מבנה ותפקוד הלב. הוא יכול להראות האם אזור מסוים בשריר הלב מתכווץ פחות טוב, האם יש בעיה במסתמים, האם קיימת ירידה בתפקוד החדרים או סימנים אחרים שיכולים לסייע בהבנת המצב. אקו אינו תמיד נדרש לכל מטופל עם כאב בחזה, אבל הוא יכול להיות חשוב כאשר האבחנה אינה ברורה או כאשר יש חשד לסיבוכים.
American Heart Association מציין שאקו לב הוא אחת הבדיקות שיכולות לשמש במסגרת אבחון התקף לב. אצל מטופל עם תסמינים מתאימים, אק״ג לא חד משמעי וטרופונין גבולי, אקו יכול להוסיף מידע משמעותי.
צילום חזה ובדיקות נוספות
לא כל כאב בחזה מגיע מהלב. צילום חזה יכול לעזור לזהות בעיות ריאתיות, גודש, דלקת ריאות, או ממצאים אחרים. בדיקות דם נוספות יכולות לבדוק אנמיה, תפקודי כליות, מלחים, דלקת או גורמים אחרים שמשפיעים על המצב הכללי. אם יש חשד לתסחיף ריאתי, דיסקציה של אבי העורקים או בעיה אחרת, הרופאים יבחרו בדיקות מתאימות.
כאן חשוב להבין: איך שוללים התקף לב אינו אומר שמתעלמים מסכנות אחרות. לפעמים מיון צריך לשלול כמה מצבים במקביל. כאב בחזה הוא תסמין רחב, והאבחנה הנכונה תלויה בהתאמת הבדיקה לשאלה הקלינית.
סי טי לבבי
סי טי של עורקי הלב יכול לעזור בחלק מהמקרים להעריך האם קיימת מחלה בעורקים הכליליים. הוא אינו מתאים לכל מצב חירום, אך יכול להיות שימושי במטופלים מסוימים בסיכון נמוך עד בינוני, כאשר רוצים להעריך את מצב העורקים בלי לבצע צנתור פולשני. ההחלטה תלויה בגיל, דופק, תפקודי כליות, רגישות לחומר ניגוד, סוג הכאב וממצאים קודמים.
American Heart Association כולל סי טי לבבי בין הבדיקות האפשריות לאבחון והערכת התקף לב. עם זאת, הבחירה בבדיקה נעשית על ידי רופא, משום שלא בכל כאב בחזה יש צורך בהדמיה מתקדמת.
צנתור כלילי
צנתור הוא בדיקה וטיפול אפשריים כאשר יש חשד משמעותי לחסימה בעורקי הלב. בצנתור ניתן לראות את העורקים הכליליים ולעיתים לפתוח חסימה באמצעות בלון ותומכן. כאשר אק״ג מצביע על אוטם מסוג מסוים או כאשר מצב המטופל מסוכן, צנתור יכול להיות דחוף.
צנתור אינו כלי שגרתי לכל מי שמגיע עם כאב קל. הוא נשמר למצבים שבהם הסיכון מצדיק פעולה פולשנית. מי שמחפש איך שוללים התקף לב צריך להבין שהרופא בוחר בין מעקב, בדיקות דם, הדמיה וצנתור לפי רמת הסיכון ולא לפי רצון לבדיקה אחת שתענה על הכול.
בדיקת מאמץ ומעקב קרדיולוגי
כאשר הבירור הדחוף אינו מראה אוטם חריף, אבל עדיין יש חשד למחלת לב כלילית, ייתכן שיומלץ על בדיקת מאמץ או בדיקת הדמיה אחרת בהמשך. בדיקות כאלה מתאימות בדרך כלל לאחר שהמצב החריף נשלל, ולא כאשר יש כאב חזה פעיל ומחשיד.
בדיקת מאמץ בוחנת איך הלב מגיב לפעילות, אך היא אינה מתאימה לכל אדם. אנשים עם אק״ג לא תקין, יכולת הליכה מוגבלת או סיכון מסוים עשויים לעבור בדיקות אחרות. לכן המשך הבירור נקבע לפי הקרדיולוג או הרופא המטפל.
למה אין בדיקה אחת שמספיקה לכולם
הרפואה אינה פועלת לפי בדיקה בודדת אלא לפי שילוב נתונים. אותו ערך טרופונין יכול להיות משמעותי יותר אצל אדם אחד ופחות אצל אחר. אותו כאב יכול להיות מדאיג אצל אדם עם סוכרת ועישון, ופחות מדאיג אצל אדם צעיר ללא גורמי סיכון, אך עדיין מחייב שיקול דעת. לכן איך שוללים התקף לב הוא תהליך מותאם אישית.
היתרון של פרוטוקולים רפואיים הוא שהם מקטינים סיכון לפספוס. הם קובעים מתי חוזרים על בדיקה, מתי משחררים, מתי מאשפזים ומתי שולחים לצנתור. המטופל לא צריך לנהל זאת לבד, אלא לפנות בזמן כדי שהמערכת תוכל לבצע את הבירור.
סיכום
הבדיקות המרכזיות לשלילת התקף לב הן אק״ג ובדיקות טרופונין, אך במצבים שונים נדרשות בדיקות נוספות כמו אקו לב, צילום חזה, סי טי, בדיקת מאמץ או צנתור. הבחירה תלויה בתסמינים, גורמי סיכון, זמן מתחילת הכאב, ממצאים ראשוניים ומצב המטופל.
בסופו של דבר, איך שוללים התקף לב הוא תהליך רפואי ולא פעולה ביתית. בדיקה מהירה במיון יכולה להבדיל בין מצב מסכן חיים לבין גורם אחר לכאב, ולכן כאשר יש ספק אמיתי, פונים לעזרה דחופה.